רפואה שלמה בניגון: עת רצון פתוחה



מספר הרב יוסף שי' גערליצקי, השליח הראשי של הרבי לתל אביב:

היה זה בשבת נחמו ט"ז מנחם אב תשכ"ח, הייתי אז בחור צעיר ב-770. לא הייתה אמורה להיות התוועדות עם הרבי בשבת זו שכן זה לא היה שבת מברכים, ורוב הקהל לא היה בשכונה, בעלי הבתים נסעו לנופש ב'קאנטרי' והבחורים היו ב'מרכז שליחות', לפתע הודיעו שתתקיים התוועדות. – זו הייתה זו התוועדות עם מעט מאד נוכחים (כ-120 איש סך הכל), הקהל הכי קטן שזכור לי אי פעם בשעת התוועדות עם הרבי. אחי הגדול – שהיה מה'חוזרים' – גם כן לא היה נוכח במקום, ולכן אני זכיתי לעמוד באותה התוועדות במקום של אחי – מאחורי ר' יואל שי', קרוב לרבי.

ההתוועדות החלה בניגון, "ניגון-התוועדות", והיות ועמדתי מקרוב שמעתי בבירור איך שהרבי שר את פתיחת הניגון עם המילים "ברוך שלום בן בוניא רפואה שלימה...".

הרבה פעמים ראינו את הרבי מרחש משהו בשפתיו בשעת ניגונים, אבל אף פעם לא ידענו מה זה בדיוק, וכאן הייתה לי הזדמנות לעמוד מקרוב ושמעתי מה שהרבי אמר. לא ידעתי מי זה שבעבורו הרבי ביקש רפואה שלמה, ואמרו לי שזה אחיו של הרב אהרן יעקב שי' שווי (כיום מרא דאתרא של קראונהייטס) שהיה באותה תקופה במצב בריאותי ירוד, והרבי התפלל עליו וביקש עליו בשעת הניגון.

עד כאן סיפורו של הרב גערליצקי שי'.

הניגון עליו מדובר בסיפור כאן, שעל תנועתו הראשונה הרבי ביקש רפו"ש, הוא "ניגון התוועדות" מס' קכ"ו בספר הניגונים, מופיע בתקליט ניח"ח #8, ועל גבי עטיפת התקליט נרשם שזהו אחד מניגוני חב"ד העתיקים ביותר. התווים להלן מראים את שילוב המילים בניגון על ידי הרבי לפי עדותו של הרב גערליצקי שי'.

מדובר הניגון הראשון משני הניגונים המתוארים בכתבה "שני ניגונים בלתי נשכחים מבית הרב" - אודות הרה"ק ר' לוי יצחק אביו של הרבי

הביצוע של הניגון בניח"ח


הניגון שמעלה את הבקשות והתפילות

כולנו חכמים ונבונים, כולנו יודעים את התורה הזאת של אדמו"ר הזקן, שמה שהתוועדות חסידית יכולה לפעול, מלאך מיכאל לא יכול לפעול. אז אם התוועדות היא שעת רצון, עד כדי כך שלפעמים יש צורך ליזום התוועדות "פתאומית" בזמן בלתי מתוכנן מראש כי זה צורך השעה, אז את העת-רצון של ההתוועדות צריך לנצל לבקש ולהתפלל על יהודים שזקוקים לישועה.

היה אפשרי לחשוב, שדווקא בניגון ד' בבות, עליו נאמר שהוא כמו יחידות עם אדמו"ר הזקן ואפשר לבקש משאלות בניגון – אז מתאים להכניס בקשות, אז מהסיפור אנחנו רואים שגם בניגון "רגיל" יותר, ואולי בכל ניגון ששרים בהתוועדות והלבבות נפגשים בו, הוא זמן מסוגל לפעול.

לפעמים לא מתאים לקום ולהכריז בקול רם בפני כולם, פלוני בן פלונית לרפואה שלמה וכדומה, לפעמים גם האדם ביישן ואיננו אוזר אומץ לדבר בפומבי, אז אנחנו רואים שאפשר ואפשר לבקש בלחש וגם זה פועל ועוזר.

אולם נראה לי להדגיש את החידוש העיקרי שבסיפור – שהבקשה הייתה לא רק בזמן הניגון (שאז היה אפשר גם לחשוב, שהניגון הוא סך הכל אתנחתא עבור הרבי בין שיחה לשיחה, ולכן בשעת הניגון יש לרבי הזדמנות להשלים "בקשות"), כי אם הבקשה עצמה הייתה בנגינה!

'מעשה רב' זה מלמד אותנו עד כמה גדול כוחו של הניגון, עד כמה השפעתו יכולה להיות מרחיקת לכת, להמתיק דינים ולהושיע.