ניגוני 'אזמר בשבחין': משלחן האר"י
ר' חיים ויטאל, ב'פרי עץ חיים' שער השבת[1] מספר: "מורי [=האר"י]
ז"ל תיקן ג' פזמונים לג' סעודות של שבת, והיה אומר אותן . . ואחר כך תאמר
הפזמונים ותאמר אותו בניגון, ואח"כ מים אחרונים".
נמצאנו למדים, שהאריז"ל תיקן לא רק
את המילים של הפזמונים – שבהם חתום שמו, אלא האריז"ל בעצמו גם נהג לאמרם
בניגון.
מה שעוד יותר מעניין הוא, שבכתבי
האריז"ל עצמם, מפורש, באיזה ניגון ('לחן') יש לומר את כל אחד משלושת
הפזמונים(!):
במשנת חסידים מסכת 'ליל שבת'[2]: "יאמר הפזמון . . 'אזמר
בשבחין' לחן 'מתי יבושר עם'"; לגבי 'אסדר לסעודתא', נאמר שם במסכת 'שארית
יום שבת'[3]: "יאמר הפזמון דשחרית
בנגון הלילה"; ולגבי 'בני היכלא', נאמר שם[4]: "יאמר הפזמון דמנחה
לחן 'אלקי עז תהלתי'". לחנים אלו לשלושת הפזמונים נזכרים גם ב'שער
הכוונות' – מ'שמונה שערים' לר' חיים ויטאל, דרוש סעודת שחרית דשבת[5].
אזכור של שמות לחנים – נמצא גם בספרים קדמונים המתעדים מנהגי קהילות[6], וכן בסידורים ומחזורים עתיקי
יומין. אמנם החידוש הוא, שלחנים ספציפיים נזכרים ע"י האריז"ל, והם חלק
מתורת הסוד. ככל הנראה, לא ידוע היום, מה הם הלחנים הללו (ראה בכתבה על 'אסדר
לסעודתא' ניגון המיוחס להאריז"ל, וראה גם בכתבה שלי על ניגון 'ידידי רועי'),
ולכן אנו עוברים בזה לדבר על פזמוני האריז"ל – בלחני ניגונים המקובלים בעדת
חסידי חב"ד.
הרה"ג ר' אברהם דוד לאוואוט, סב
סבא של הרבי, ב'שער הכולל'[7] על סידור אדמו"ר הזקן,
כותב הנהגה למעשה: "הפזמונים שתקן האר"י ז"ל לאמרם בג' סעודות
שבת, אומרים בנגון...".
אודות הנהגת רבותינו נשיאינו באמירת
הפזמונים בפועל – ראה בספר השיחות תרפ"ט[8], ונידון בכמה מקומות בהרחבה,
ולא זה הנושא שלנו כאן.
'אזמר בשבחין' של ר' הלל
בספר הניגונים, ניגון מ"ח, מופיע
ניגון 'אזמר בשבחין': "הניגון הזה מיוחס להרה"ח ר' הלל מפאריטש, שהיה
מנגנו בזמירות 'אזמר בשבחין' בסעודת ליל ש"ק". גם הרבי הזכיר שזהו
ניגון מר' הלל – בש"פ בלק תשט"ז, כאשר לימד את הניגון 'אסדר לסעודתא'
(ראה ציטוט בכתבה על ניגון 'אסדר לסעודתא').
·
ביצוע של
ניגון "אזמר בשבחין" לר' הלל, נמצא בתקליט ניח"ח #14.
'אזמר בשבחין' המיוחד – ר' זלמן טייבל
קיים ניגון נוסף ל"אזמר בשבחין",
שזה זמן רב הנני מחפש את מוצאו, וכל אשר עלה בידי מכמה חסידים, שאת הניגון הזה
שמעו מר' זלמן טייבל ז"ל. את ר' זלמן טייבל אנו מכירים כבר מסיפורו של ניגון "אנא
עבדא".
וכה מספר ר' זלמן שי' חאנין:
"אני זוכר את הניגון הזה כבר יותר
משישים שנה ב"ה, ששמעתי מר' זלמן טייבל, הוא היה מנגן בניגון זה כאשר היה
מגיע אלינו לש"ק. אני שמעתי ממנו כמה וכמה פעמים, שהוא שמע את הניגון בעירו, דובריאנקה
[מהמושבות שייסד אדמו"ר האמצעי. בשיתוף השם אבל רחוק
מ"פוד-דובריאנקה" – בה היה החסיד ר' פסח מולוסטובקר ותלמידיו הרבנים
חייקין שאצלם למד רלוי"ק אבא של הרבי], וכן הוא שמע את הניגון הזה גם
מהחסידים בניקולייב, שהיו מנגנים 'אזמר בשבחין' בניגון זה. ור' זלמן טייבל
ז"ל התלהב מאד ('געקאכט') בניגון זה[9].
[בניקולייב, ר' זלמן טייבל היה הרבה אצל
הרה"ק ר' לוי"ק אביו של הרבי, אשר הביא את רז"ט לישיבה בליובאוויטש
ללמוד וסידר עבורו אש"ל לכל זמן לימודיו בליובאוויטש].
עד כאן סיפורו של ר' זלמן שי' חאנין[10].
ניקולייב היתה באותה תקופה מרכז 'בעלי
המנגנים' של ליובאוויטש: משפחת חריטונוב, משפחת ינובסקי, משפחת אלטהויז, ר' אשר
מניקולייב, ועוד. ולכן העובדה שבניקולייב היו מנגנים 'אזמר בשבחין' בניגון זה, נושאת
משמעות בלתי מבוטלת עבור מקומו של הניגון באוצר ליובאוויטש. יתירה מזו: ר' זלמן
טייבל שמע את הניגון ביישוב ממנו הגיע, יישוב חסידים מימי אדמו"ר האמצעי, ויש
הנחה רווחת שגם קהילת חסידי ניקולייב נוסדה מאותן מושבות חסידיות שייסד
אדמו"ר האמצעי, מה שמייחס את הניגון לתקופה קדומה הרבה יותר.
שער הקליפות: ניגון של "כוחי ועוצם ידי"
הניגון הזה של 'אזמר בשבחין', קיים גם
ברפרטואר השירים ה'ציוניים'. מה זה אומר אודות מקורו של הניגון?
ידוע שהציונים לקחו לא מעט ניגונים
חסידיים ('הבה נגילה', 'כי הנה כחומר', ועוד. כי רבים מהפועלים הציוניים גדלו על
ניגוני חב"ד כמפורסם), ולכן אין מכאן שום ראייה למקורו של הניגון. ואדרבה, מסתבר
שחסידי ליובאוויטש לא היו לוקחים ניגון של פורקי עול תו"מ, שמהשפעתם ניסו
להישמר בכל אופן אפשרי. ועד כמה שידוע לי, עד כה לא נמצא אף מקרה אחד(!),
בו ניגון של פורקי עול אומץ על ידי חסידים. זאת לעומת שורת מקרים מפורסמים למעבר ניגונים
חסידיים לצד שני.
ולגופו של עניין:
הניגון "אזמר בשבחין", מופיע
אצלם בתור שיר 'המחרשת': "במחרשתי כל אושרי ירשתי, אראה חיים ולא אחסר מה
בה!" וכו'. שתוכנו הוא "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה"[11]. היפך מידתו של יעקב אבינו, "כי
במקלי עברתי את הירדן"[12] לא רק שלא גרם לו לתחושה של
"במקלי כל אושרי ירשתי"[13] ח"ו כי אם אדרבה לתחושת
"קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך"[14]. לא 'המחרשה' שהיא מקור השפע
ח"ו ("לא אחסר מה בה"), כי אם "ה' רועי לא אחסר"[15].
במאמר 'באתי לגני' תשמ"ג, הרבי
מתייחס לכך שבספר 'עץ חיים' יש שער הקליפות[16], המבאר את פרטי המדריגות של היכלות
הקליפות. מדוע יש צורך להתייחס ולבאר בפרטיות אודות הקליפות? הרבי מבאר שני
ביאורים: (1) היות וע"י התורה הקב"ה ברא את העולם, לכן זה שדרגה מסוימת
קיימת במציאות הקליפה, הוא מפני שלפני זה דרגה זו קיימת בתורה. (2) ע"י
התורה, פועלים בירור של הקליפה, ומגלים את כוונת התהוותה.
ובעקבות זאת, כאן המקום להתייחס, כי
ע"פ האמור בתורה, כמה אופני ניגונים יש לצד ה'לעומת זה': ניגון של "כוחי
ועוצם ידי"; ניגון של "כי בשרירות ליבי אלך"[17]; ניגון "ונעשה לנו
שם"[18]
וכיוצא בו. אשר לכל ניגון של הלעו"ז יש שורש בתורה ממנו משתלשל, ועל ידי הבנת
העניין על פי תורה, נפעל תיקונו ובירורו.
[1] פרק י"ז.
[2] פ"ד מ"י.
[3] פ"א מי"ב.
[4] פ"ה מ"ד.
[5] דרוש א'.
[6] ראה לדוגמה: "מנהגי
וורמייזא", "מנהגי אמסטרדם", ועוד (בהוצאת מכון ירושלים, בסוף הספר
בא מפתח עניינים ובו ערך 'ניגון' יש ציון מלא).
[7] סוף פרק י"ח. ובפשטות
מקורו בפרי עץ חיים שם.
[8] ע'
30 הערה 3 והערה 4, וש"נ.
[9] כן סיפר לי גם ר' אברהם
שי' חריטונוב מקראונהייטס, ששמע את הניגון מפי רז"ט, שניגן אותו בתענוג נפלא,
מיט א גרויסע געשמאק.
[10] ומכאן נשתרבב, כאילו (א)
שרו את הניגון בביתו של הרה"ק לוי"ק אבא של הרבי, (ב) בביתו של הרבי, (ג) שרז"ט הביא את הניגון לליובאוויטש ושם כבר הכירו
את הניגון מקודם. אך כל זה הוא שמועות שלא מצאתי להן שום מקור ברור.
[11] דברים ח, יז.
[12] בראשית לב, יא.
[13] וכלשון הכתוב "ומקלו
יגיד לו" (הושע ד, יג).
[14] ראה תניא, אגרת הקודש סימן
ב'.
[15] תהלים כג, א.
[16] שער מ"ח ומ"ט.
[17] דברים כט, חי.
[18] בראשית יא, ד.
הצטרף לשיחה