ניגון "ניע באיוס יא" - מתוך ניגון "אל תירא"


כאשר בי"ב תמוז תשכ"ה הרבי ביקש את הניגון "ניעט ניעט ניקאווא" של ר' מיכאל דוורקין,
בעוד שהרבי "מחפש" מי שמכיר את הניגון המבוקש, שומעים ברקע שכמה קולות יחד החלו את הניגון האיטי "ניע באיוס יא", ונשתתקו במהרה, והרבי ממשיך לחפש – כאומר ברור שאין זה הניגון.
ואח"כ בתקליט ניח"ח בפעמים הראשונות ובביצועים נוספים – הכלילו את הניגון "ניע באיוס" בתור הפתיח של "ניעט ניעט".
בכתבה שלי על "ניעט ניעט" כתבתי שנראה בפשטות שניגון "ניע באיוס יא" הוא ניגון אחר, נפרד, שחיברו אל "ניעט ניעט".
היות וקבלתי על כך שאלות והערות, הנני להציג, מניין נלקח הניגון "ניע באיוס יא", שמשמעותו אחרת מאשר "ניעט ניעט". ניעט ניעט – משמעותו היא "אין עוד מלבדו", אחדות ה', ואילו "ניע באיוס יא" משמעותו שאיננו מפחד, וע"ד הכתוב "אל תירא", ושייך אל הניגון הבא, שמוצג בתור ניגון "מסורתי" באלבום ניגוני חזנות. המקור הזה כבר הוצג באתר COL.

הביצוע הוא על ידי החזן בערעלע חאגי (תרנ"ב – שביעי של פסח תשי"ד), נולד ברוסיה ליצחק ושיינא חגי, למד בריגא, עבר לארה"ב, שימש כחזן ביוהנסבורג, ובסוף ימיו בניו-ג'רסי.
הניגון מופיע בתקליט Jewish cantorial music, Vol.4 (1911-1951)
ההקלטה המקורית היא משנת 1925 (תרפ"ה), כאן:


אכן, הרוח של הניגון השתנתה מאד. בתוך "אמר ה' ליעקב, אל תירא" - המילים "ניע באיוס יא", "אני לא מפחד", נאמרות מתוך שלווה ורוגע. ואילו, כאשר "ניע באיוס יא" מושר בתור ניגון נפרד בהקשר לניצחון של י"ב תמוז, שמבטא את המסירות נפש, תוקף בלתי נכנע, הניגון מקבל רוח אחרת לגמרי, כפי ששומעים בביצוע של ר' זלמן לוין.

ניגון "אל תירא" / "אמר השם ליעקב", לחן "מסורתי", על ידי החזן בערלע חאגי, 
בערך ב0:45 תשמעו "ניע באיוס יא" בלחן המוכר!

מתוך תקליט Jewish cantorial music, Vol.4 (1911-1951)