ניגון "עוצו עצה ותופר": ולאומים יהגו ריק. ה' ילעג למו.

מקור הפסוקים: לא מפחדים מחדשות, גם לא מתחזית שואה

במדרש מתואר[1], כי אחרי שנחתמו אגרות המן עם הגזירה על היהודים, מרדכי פגש שלושה תינוקות של בית רבן, שהיו באים מבית הספר. מרדכי ביקש מהתינוק הראשון "פסוק לי פסוקך", והלה השיב "אל תירא מפחד פתאום ומשואת רשעים כי תבוא"[2]. פתח השני ואמר "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו א-ל"[3]. פתח השלישי ואמר "ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול ואמלט"[4]. כיון ששמע מרדכי כך, שחק והיה שמח שמחה גדולה.

את שלושת הפסוקים הללו קבעו לומר בסיום כל תפילה, על יסוד המדרש הנ"ל, וכן "בצפורן שמיר אזולאי[5] הביא מנהג לומר ג' פסוקים אלו בשם אנשי פרובינצו והרב החסיד ר' יהודה בן ששון וספר מנות הלוי ממהר"ש אלקבץ והרמ"ז" – כן מביא ר' אברהם דוד לאוואט ב'שער הכולל'[6].

הרבי ביאר באריכות את דברי המדרש הללו בהתוועדות פורים תשכ"ו, השיחה מוגהת ומופיעה בלקוטי שיחות כרך כ"א, שיחה לפורים[7].

הרבי מזכיר דברי מדרש אלו גם בתוך מאמר חסידות, ד"ה וקבל היהודים – פורים קטן תשל"ח, המיוסד על מאמר "וקבל היהודים" תרפ"ז שאדמו"ר הריי"צ אמר במוסקבה תוך כדי מסירות נפש, ובו מדובר על כך "שקיבץ מרדכי היהודי כ"ב אלף תלמידים, אשר בבא עליהם הצר הצורר המן הרשע לא פחדו כלל" כו'.

 

ניגון מוכרח!

בתשל"ו יצא לאור תקליט ניח"ח מספר 8. על הצעת ניגונים לתקליט זה, מתוך רשימה בת 16 ניגונים שהוגשה לרבי, על ניגון עוצו עצה – הרבי כתב בכי"ק "מוכרח" (ורשם להוסיף ניגון "ואלקים מלכי" גו'). ואכן הניגון "עוצו עצה" נכנס, ובתור הניגון האחרון החותם את התקליט.

לפני כן, אנו מוצאים את הניגון "עוצו עצה" בתקליט "אליך ה' אקרא" של מקהלת 'פרחי' (ניו יורק)[8], שיצא לאור בשנת תשכ"ו, בניצוחו של הבעל מנגן ר' אלי ליפסקר.

לחן הניגון מקובל ומוחזק לחסידי כללי (לא מצאתי לעת עתה מקור ברור על מוצאו). הרב שימ'קע שי' לזרוב, שליח הרבי לטקסס, חיבר ללחן זה ניגון באידיש "מיר זיינען שלוחים פון רבי'ן".

 

ניגון 'עוצו עצה' – בהתוועדויות הרבי

כל פעם שהרבי דיבר בהתוועדות בצער ובכאב נורא מקירות ליבו הטהור – היו מנגנים "עוצו עצה"[9].

בהתוועדות פ' חיי שרה תשל"ו, הרבי דיבר על שלימות הארץ, ובסיום ההתוועדות ציוה לנגן "עוצו עצה". הרבי החל בעצמו לנגן "עוצו עצה" לאחרי תפלת מנחה בשבת פ' בשלח, משפטים, ויקהל, ויקרא. וציוה עוד לנגן "עוצו עצה" במהלך שנה זו בהתוועדויות רבות.

בראש השנה תשל"ז, הרבי דיבר בהתוועדות על דבר "וכל קרני רשעים אגדע, תרוממנה קרנות צדיק" - מהקאפיטל של הרבי באותה שנה, והפטיר כי בשעה שגוים מתאספים וכו' – "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו א-ל", וציוה לנגן את הניגון.

בסיום התוועדות פורים תשל"ח, הרבי הסמיך "עוצו עצה" לניגון "פרזות תשב ירושלים".

בשנים תשל"ח, תשל"ט וגם מקצת תש"מ, הרבי היה מצווה לשיר "עוצו עצה" בסיום של כמעט כל ההתוועדויות, גם אם כבר שרו את הניגון לפני זה במהלך ההתוועדות.

 

ניגון לבטל מהיצר הרע או מאנשים בלתי רצויים

בשיחה לילדי מחנות קיץ, י"א מנחם אב תשל"ח, בתרגום מאידיש: "היות ולכל לראש צריך לבטל את כל העצות הבאות מהיצר הרע, או מאנשים בלתי טובים שרוצים למנוע מילד יהודי ללמוד תורה ולקיים מצוות..." – הרבי ביקש שינגנו את הניגון "עוצו עצה ותופר"[10].

 

ניגון אודות גוג ומגוג

בהתוועדות פסח שני תש"מ, סעיף ד', הרבי מקדיש שיחה אודות "למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק ... יושב בשמים ישחק, ה' ילעג למו"[11] בהקשר למלחמת גוג ומגוג, בביטויים מיוחדים ביותר - שלא יגעו כלל בבני ישראל כו' (כאן ניתן לשמוע חלק זה, עם כתוביות בעברית). ואח"כ שוב באריכות – סעיף ו', שבסיומה הרבי ביקש מהילדים הנוכחים לומר לחיים ולנגן 'עוצו עצה'. ובסיום אותה התוועדות, הרבי החל בעצמו "עוצו עצה".

 

ניגון הקפות: הרבי רוקד עם הילדים

ביום טוב של סוכות תשמ"א, אחרי תפילת מנחה, כאשר קבוצת הילדים – שעמדו מאחורי בימתו של הרבי – שרו "אל תירא .. עוצו עצה", הרבי פנה אל הילדים והלהיבם, ביתר שאת מהרגיל.

במהלך אותו חג הסוכות, הרבי מייסד את "צבאות השם".

בלילות שמיני עצרת ושמחת תורה תשמ"א, בהקפה החמישית, באופן יוצא דופן ממש הפלא ופלא, הרבי ביקש לצאת להקפה עם הילדים בתחילת יסוד ארגון "צבאות השם" – הרבי החל לנגן "עוצו עצה" בשני הלילות, כאשר הרבי רוקד בתוך מעגל הילדים![12]

 

מה'פסוקים' של הילדים

בפורים קטן תשמ"א בכינוס צבאות השם, הרבי הורה בסיום לומר 3 הפסוקים "אל תירא", "עוצו עצה", "ועד זקנה" (וגם "אך צדיקים"), ולומר אותם בניגון[13].

·       הרבה פעמים הרבי ביקש שילדים (קטנים) ישירו הניגון, והוא בפשטות על פי הידוע אודות הכוח המיוחד של ילדי ישראל ותינוקות של בית רבן, בפרט שבנידון – את הפסוקים הללו במקור נאמרו למרדכי היהודי ע"י תינוקות של בית רבן, ובסגנון האמור ע"י דוד המלך – "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם"[14].

 

סקירה: כינוסי ילדים תשמ"ב

בכלל, הרבי היה מצווה לנגן "עוצו עצה" (מתחיל מ"אל תירא") כמעט בכל ראלי של הילדים. הנני להביא כאן שנה אחת לדוגמא, תשמ"ב.

יום א' של חנוכה תשמ"ב לצבאות השם: "וכלפי אלה שרוצים חלילה לנגוע בתורה ובשלימות התורה, שרוצים חלילה לנגוע בבני ישראל ובשלימות העם, שרוצים חלילה לנגוע בארץ הקודש ובשלימות הארץ – יהיה (כפי שאמרתם קודם) "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו א-ל" – כל המחשבות האלו יתבטלו, ואלה שעד עתה לא עלו מחשבות כאלו במוחם, לא תעלנה מלכתחילה, וכל העמים יעזרו לבני ישראל ויעזרו להם להתנהג בדרך ישראל סבא, מפני שהקב"ה עם כל אחד מאתנו, עם כולנו, עם כל כלל ישראל. ... ישירו כעת (עוד הפעם) "עוצו עצה ותופר", ובשמחה דוקא – בניגון שמח, ולאחר מכן גם לשיר בשמחה (עוד הפעם) הניגון "אך צדיקים", ו"ישבו שם וירשוה" – בגאולה האמיתית והשלימה"[15].

בסיום כינוס צבאות השם – זאת חנוכה תשמ"ב, הרבי הפטיר: "יתחילו בניגון שמח יחד עם כלי זמר, את הניגון "עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עצמו א-ל", כדי לחזק עוד יותר את הנצחון על היצר ועל גוי'שקייט"; לאחר מכן את ההמשך לפסוק בתפלה, להזכיר ההגנה של הקב"ה, ע"י שירה בשמחה את הניגון "ועד זקנה אני הוא גו' אני אסבול ואמלט", ש"ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר"; ולאחר מכן (ההמשך) הניגון "אך צדיקים", והניגון "כי אלקים גו' וישבו שם וירשוה וגו'"[16].

בכינוס צבאות השם – כ"א שבט תשמ"ב: ... תנגנו ניגון של שמחה, והניגון יהיה על תיבות שתוכנם – שהקב"ה מבטל את כל הגזירות, כולל ביטול גזירת הגלות בקרוב ממש, והתיבות הם: "עוצו עצה ותופר .. וזוהי ההכנה לקיום היעוד "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך", וישיבתם תהיה באופן ד"ישבו שם וירשוה" – בארץ הקודש[17].

בכינוס צבאות השם י"ב אדר תשמ"ב, הרבי קישר את הניגון על שלושת הפסוקים – למדרש אותו התיקונות של בית רבן שפגש מרדכי היהודי. וכן בכינוס צבאות השם ר"ח ניסן תשמ"ב[18].

 

נגד גזירות היוונים

בשיחה לילדי ולילדות צבאות השם, חנוכה תשמ"ו: הניגון "עוצו עצה ותופר", שמבטלים את כל הענינים ד"מלכות יון הרשעה", ועד"ז בנוגע לביטול היצר; ולאחריו - הניגון על הפסוק "אך צדיקים יודו לשמך גו'", הקשור עם הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו[19].

 

ניגון "אך צדיקים"

בראש השנה תש"נ[20], בסיום התוועדות של יום טוב ראשון שחל בשבת, הרבי הורה לנגן "אך צדיקים". וקצת משמע שזה היה בהקשר לאדמו"ר הצמח צדק, או בהקשר לשבועה שמשביעין אותו תהי צדיק.

·       בשיחה לילדי וילדות צבאות השם אור לה' דחנוכה תשמ"ז[21], הרבי ביקש שינגנו את הניגון השייך לשיעור תהלים של נר ה' דחנוכה - "אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך"[22].

·       הלחן של ניגון "אך צדיקים", זהו ניגון נפרד בפני עצמו, שאיננו קשור ללחן של הניגון "עוצו עצה". "אך צדיקים" מלובש על ניגון קס"ו בספר הניגונים, המוכר בעולם כניגון "דיינו" הכללי, ובחב"ד גם כניגון "כי אלקים יושיע ציון", וניגון "ופרצת" – נוסח אמריקה.

·       אודות ניגון "הריני מקבל ... אך צדיקים" במארש מרוקו, ראה כתבה כאן.

 

לשמיעת ולצפיית הניגון אצל הרבי

ב'ניגוני התוועדויות' #5, ישנן 3 הקלטות ששומעים את הרבי בניגון.

הניגון בוידאו - בקישורים הבאים לאתר בית חב"ד:

·       התוועדות כ"ף מנחם אב תשל"א

·       פורים קטן תשמ"א – בכינוס ילדים

·       ו' תשרי תשמ"ג – סיום שיחה על שלימות הארץ, נגד עקשנות שלילית

·       כ"ח כסלו תשמ"ו, ראלי חנוכה