ניגון "האפ קאזאק" של הסבא משפולי

ניגון שמתנוסס על חותמת של חסיד

ר' מיכאל דווארקין סיפר, כי ביחידות האחרונה שלו אצל אדמו"ר הרש"ב, המילים האחרונות של אדמו"ר הרש"ב אליו היו: "האפ קאזאק". וכנראה מפני זה, חתם ר' מיכאל דווארקין במכתבו לאדמו"ר הריי"צ: "האפ קאזאק עבדם מיכאל בן לאה מחלי'".

 

ניגון נכבד אצל אדמו"ר המהר"ש

ר' מיכאל דווארקין שמע מאדמו"ר הרש"ב נ"ע, שפעם כאשר ניגן ר' יעקב מרדכי בעזפעאלוו (רבה של פולטבה) לפני אדמו"ר מהר"ש את הניגון "האפ קאזאק", התרומם אדמו"ר המהר"ש ("האט זיך דער טאטע א ריר געטאן") בזריזות אף שזה היה כבד בשבילו וכו' ונעמד לניגון זה[1].

 

ניגון בעל תוכן

אזכור של הניגון מופיע אצל אדמו"ר הרש"ב, בשמחת תורה פר"ת[2], להלן בתרגום חפשי:

על דבר הניגונים אמר: "לשולחן[3] יש לנגן ניגון שיש בו תוכן, ורק לריקוד אז ינגנו דוקא ניגון שמח" (אף בלא תוכן, ומשמע היה מכ"ק, שהניגון "אפ קאזאק" יש בו תוכן).

·       הסוגריים מופיעות כך במקור. ובפשטות הכוונה היא, שלמרות שזהו ניגון ריקוד, מכל מקום, הוא מתאים לא רק לריקוד אלא גם "לשלחן". ויש להעיר מהמסופר במקום אחר, שאדמו"ר הרש"ב קיבל מאביו אדמו"ר המהר"ש את ביאורם של רוב ה"ניגונים התוכניים", בהקשר לניגון ר' מיכל מזלוטשב.

 

מנהג ליובאוויטש: ניגון במועדו

אדמו"ר הריי"צ הזכיר בשיחת יום אחרון של פסח תש"ד[4]: "ישנו מנהג לשמחת תורה ואחרון של פסח לנגן את הניגון של הסבא משפולי "האפ קאזאק", ינגנו אותו כעת".

·       הקביעה שזהו "מנהג" – שבפשטות הכוונה מנהג ליובאוויטש או אפילו מנהג רבותינו נשיאינו – נותנת לניגון מעמד מיוחד ותוקף מיוחד, כפתגם "מנהג ישראל תורה הוא". וגם הרבי הזכיר מנהג זה כמה פעמים, כדלקמן.

·       ראה להלן, מועדים נוספים בהם הרבי נשיא דורנו היה מבקש לנגן את הניגון.

·       כיום – בשנים האחרונות – נפוץ באנ"ש המנהג לנגן את הניגון "האפ קאזאק" בכל חתונה, עם ריקוד באופן מיוחד, בתחילה כולם יושבים במעגל ומנגנים החלק הראשון לאט כו'.

 

'קאזאק' דקדושה: מסירות נפש

בשבת בראשית תשכ"ו, בסיום ההתוועדות אמר הרבי:

בהמשך למנהג להכריז במוצאי שמחת תורה "ויעקב הלך לדרכו" – הרי עיקר ההליכה לדרכו היא בענייני הרשות, שההתעסקות בהם היא לאחרי יום השבת – בימות החול. ובהתאם לכך, הנה בעמדנו קודם היציאה לסדר העבודה דימות החול במשך כל השנה – ינגנו עתה הניגון "האָפּ קאָזאַק", כדי לצאת לעבודה של כל השנה כולה מתוך מסירת-נפש, כמו "קאָזאַק" – ובנדון דידן, שמדובר אודות ניגון של ה"סבא משפּאָלי", הרי בוודאי שהכוונה היא ל"קאָזאַק" בקדושה – שהולך מתוך מסירת-נפש (כמ"ש "בידך אפקיד רוחי", "ער גיט זיך אַוועק אינגאַנצן" [=הוא מוסר את עצמו לגמרי]) באופן שלמעלה מדרך הטבע, על מנת להמשיך את העניין של "מלוך על העולם כולו בכבודך" שבראש השנה – על כל השנה כולה. – והרבי התחיל לנגן הניגון "האָפּ קאָזאַק".

 

ניגון של ניצחון

בראשי דברים מסעודת אחרון של פסח תשכ"ז:

הרש"ג [הרה"ח ר' שמריהו גוראריה, גיסו של הרבי] שאל: מובא בספר השיחות תש"ד שבשמחת תורה ואחרון של פסח מנגנים ניגון "האָפּ קאָזאַק" של ה"שפּאָלער זיידע" – מהו תוכנו של הניגון, ומהי שייכותו לחב"ד?

כ"ק אדמו"ר שליט"א השיב: אדמו"ר הזקן כיבד ביותר את ה"שפּאָלער זיידע", ותוכנו של הניגון – ענין הנצחון.

(גם בסעודת יום שביעי של פסח תשכ"ה דובר אודות הסבא משפולי, אודות הסיפורים שהרבי שמע אודותיו מאדמו"ר הריי"צ, ואודות משפחות בשם "זיידמן" וכדומה המתייחסות אל הסבא משפולי).

 

ניגון לפדיון שבויים ולמופתים גדולים

בסעודת ליל אחרון של פסח תש"ל, על השאלה בנוגע להוראה לנגן "האפ קאזאק" של הסבא משפולי באחרון של פסח, הרבי השיב: "הסבא משפולי היה עוסק רבות בפדיון שבויים. וזהו גם עניינו של חג הפסח, 'זמן חירותינו'".

למחרת, בהתוועדות אחרון של פסח תש"ל[5], הרבי הקדיש שיחה שלמה על שייכות הניגון "האפ קאזאק" של הסבא משפולי לחג הפסח – "בדרך אפשר" – מצד שלושה עניינים שהיו במיוחד אצל הסבא משפולי:

א)    הסבא משפולי הצטיין אהבת ישראל[6];

ב)     עיקר עסקו של הסבא משפולי היה בפדיון שבויים;

ג)      אצל הסבא משפולי מצינו ניסים ומופתים, "ניסי ניסים"[7] – באין ערוך לרביים אחרים, ועד שכל מציאותו היה ענין של נס[8]. והרבי הזכיר מופתים בפרט בעניין של "לב מלכים ושרים"[9] ועוד מופתים אחדים. – בשיחת ח"י אלול תש"ל: "היה סיפור שהיו זקוקים להלקות את הקיסר – הלקו איפוא את הקיסר, זהו מעשה שהתרחש אצל הסבא משפולי"[10].

היות וע"י ניגון ממשיכים את בעל הניגון, משתמע מתוך דברי הרבי, שע"י ניגוניו של הסבא משפולי, ממשיכים את העניין של פדיון שבויים – עד לפדיון שבויים מן הגלות, ואת העניין של ניסי ניסים, מופתים יוצאים מדרך הטבע, בפרט בהשפעה על השלטונות כו', מה שעשוי להיות כל כך אקטואלי ברגעים האחרונים של הגלות.

 

מניגון געגועים לניגון התמסרות

בהמשך השיחה, הרבי ביאר, מדוע מבין שני הניגונים של הסבא משפולי הידועים לנו, נבחר דווקא הניגון "האפ קאזאק":

בנוגע לניגון של הסבא משפולי, ישנו אמנם גם ניגון הגעגועים "קול ביער אנכי שומע", אבל בנדון דידן בחרו דוקא בשיר של ריקוד, ששייך לרגלים[11], וקשור עם "קאזאק", שעניינו המיוחד בין אנשי הצבא גופא – שיש לו משמעת הכי חזקה, שהולך במסירות נפש, ועד להפקירות, ובלשון הכתוב[12] "האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו וגו'", כפי שהיה בזמנו של הסבא משפולי[13], ועל דרך זה גם בזמנים שלאחרי זה, כידוע לאלו שהיו שם.

וענין זה קשור גם להמבואר בהמשך ההילולא[14] אודות ענין אנשי הצבא שהם אלו שמנצחים בפועל במלחמה, ובשבילם מבזבזים את האוצרות, שנותנים אותם אמנם לפקידי החיל, אבל הכוונה שזה יגיע לאנשי החיל שינצחו בפועל, ע"י מידת הנצח והמסירות נפש.

ויהי רצון שיהיה זה מתוך שמחה וטוב לבב ומתוך הרחבה, ועד לניצחון המלחמה מתוך הכרזה "האפ קאזאק", והליכה בריקוד בקרוב ממש לקבל פני משיח צדקנו".

·       הקשר ל"המשך ההילולא" – מקשר את הניגון "האפ קאזאק" גם לתאריך יו"ד שבט. ובמובן רחב יותר – לכללות הדור השביעי ותפקידו.

·       הדברים האמורים כאן בנוגע להבדל שבין שני הניגונים, מסבירים ככל הנראה, מדוע בשנים המאוחרות, פחות ניגנו את הניגון "קול ביער", ויותר את הניגון "האפ קאזאק".

 

סקירה על מועדי "האפ קאזאק" אצל הרבי

אחרון של פסח תשי"ג (והיה זה הניגון 'הכנה' שלפני ד' בבות). שבועות תשי"ג. אחרון של פסח תשי"ז כנ"ל הרבי ביקש את שני הניגונים של הסבא משפולי. אחרון של פסח תשי"ט (הרבי צוה לנגן "האָפּ קאָזאַק", באמרו, שפעם היה מנהג לנגן "האָפּ קאָזאַק" באחרון של פסח). אחרון של פסח תשכ"ב (הרבי צוה לנגן "האָפּ קאָזאַק", באמרו, שכ"ק מו"ח אדמו"ר היה אומר שבשמחת תורה ובאחרון של פסח מנגנים ניגון זה). י"ג תמוז תשכ"ב. אחרון של פסח תשכ"ד (הרבי אמר, שכל אלה שהשתתפו ב"תהלוכה", ינגנו את הניגון של ה"סבא משפולי", וניגנו הניגון "האָפּ קאָזאַק". ואחרי שיחה קצרה, הרבי בעצמו החל לנגן 'האפ קאזאק'). שמחת תורה תשכ"ו. פורים תשכ"ז. י"ב תמוז תשכ"ז. י"ט כסלו תשל"ט (אחרי הקדמה לחלוקת הש"ס, ציוה לנגן 'האפ קאזאק'). מוצ"ש פ' מטות מסעי תשל"ט, בסיום ההתוועדות. מוצ"ש פ' ראה, שבת מברכים חודש אלול תשל"ט. כ"ף מנחם אב, ח"י אלול תשמ"א. פורים תשמ"ג (בסיום ההתוועדות, הרבי ציוה לנגן "שפאלער"). ועוד.

ובקישורים הבאים, תוכלו לראות את הניגון "האפ קאזאק" בוידאו עם הרבי:

·       פורים תשל"ב

·       פורים תשל"ג

·       כ"ד תשרי תשמ"א (בכוס של ברכה)

·       כ' מנחם אב תשמ"ב

·       כ"ב ניסן תשמ"ח (כוס של ברכה)

 

חשיפת הנוסח המדויק של הניגון

כאשר ר' שמואל זלמנוב השמיע לרבי ניגונים עבור תקליט ניח"ח #4 לביקורת (בשבט תשכ"ד), על ניגון "האפ קאזאק", "בבא א' – לא הוטב בעיניו, וציוה לתקן". עד אשר מפני כן, ככל הנראה, הניגון לא נכלל בתקליט זה, ונדחה לתקליט #6.

·       ניגון "האפ קאזאק" מתוך תקליט ניח"ח #6, ניגון 11, ע"י ר' אליה ליב רבקין.

·       ביצוע של אברהם פריד, באלבום ניגוני חב"ד הנקרא "האפ קאזאק".

תווי הניגון מופיעים בספר הניגונים, ניגון מס' כ"ד.

במחברת תווים של ר' שלום חריטונוב ז"ל שו"ב ניקולייב – נוסח מיוחד של הניגון בכמה שינויים. ותווים אלו מוחזקים להיות מדייקים ביותר, וסביר שכך שרו בליובאוויטש, שכן ר' שלום חריטונוב בעצמו למד בליובאוויטש והיה בהתוועדויות של אדמו"ר הרש"ב (ואף באותה התוועדות של אדמו"ר הרש"ב בשמחת תורה תר"פ בה דובר על ניגון האפ קאזאק כנ"ל, אדמו"ר הרש"ב התייחס בה גם לניגון ששמע בעצמו מר' שלום חריטונוב). מעניין, שבנוסח זה, התנועה השלישית של הניגון (שורה שנייה בתווים להלן) מזכירה את הבבא השניה בניגון "קול דודי" של אדמו"ר הזקן ובמיוחד את ניגון השתפכות הנפש להרמ"מ מויטבסק.