'פליאה דעת ממני': ניגון תדיר מחדרו הק' של הצמח צדק

התיאור הבא, מתאר הרב ישעי' אשר זעליג מרגליות ז"ל (תרנ"ד – תשכ"ט), ששמע מפי ר' אברהם שמחה הורוויץ – אדמו"ר מבארניב (תר"ו – תרע"ו). בשנת תרס"ט עלה הרב מבארנוב לארץ ישראל והתגורר בירושלים. הרב מרגליות בנערותו שימש את הרב מבארנוב בירושלים עד לפטירתו בשנת תרע"ו, והחזיקו לרבו הראשון – מכנהו "אישי הראשון אלוף נעורי ומדריכי בדרך אמונת הצדיקים וחסידות"[1].

בספרו של הרב מרגליות "מאמר תפלת פתח אליהו"[2], בתוך לקט פירושיהם של "כוכבי אור הבעל שם טוב ותלמידיו זלה"ה" למאמר אליהו "לית מחשבה תפיסא בי' כלל", מביא בין הדברים את הסיפור הבא:

שמעתי מפי מו"ר הרב מבארניב זלה"ה, שהיה פעם אחת בצאנז[3], ובא לשם אורח חשוב מארץ רוסיא, והוא היה תלמיד חכם גדול וחסיד מחסידי הגאון הצדיק מוהרמ"מ מלובאוויטש זצוק"ל [=כ"ק אדמו"ר הצמח צדק], והרה"ק [ר' חיים] מצאנז כיבד אותו מאוד, וקבע לו זמן רב מיוחד לשוח עמו, ושאל לו אז מרבו הקדוש הנזכר על כל ענייניו ומנהגיו בכל פרט ופרט ומסדר היום והלילה וכו'. והוא השיב לו על הכל, והרבי מצאנז הקשיב אוזן על כל דברי האורח הנזכר, והאורח הנזכר הוא היה מחשובי החסידים הפנימיים שם בלובאוויטש, וסיפר לו דברים נפלאים מאד מרבו הקדוש הנזכר, ובתוך הדיבורים שר לפניו שיר [בהניגון הידוע לחסידי צאנז] אשר רבו הקדוש מלובאוויטש היה משורר השיר הזה תמיד, והרבי מצאנז התחיל מאז לשיר שיר זה בשבתות וימים טובים, בניגונו, וזהו נוסחה.

מלאכים שרפים חיות ואופני הקדש, פרעגין וואס איז גאט? וואס איז גאט?

אוי ווייא, וואס ענטפערט מען זייא?

לית מחשבה תפיסא ביה כלל, לית מחשבה תפיסא ביה כלל, אוי ווייא,

מלאכים שרפים חיות ואופני הקדש, פרעגין וויא איז גאט? וויא איז גאט?

אוי ווייא, וואס ענטפערט מען זייא?

לית אתר פנוי מיניה. לית אתר פנוי מיניה, אוי ווייא.

עד כאן מספרו של הרב מרגליות. כאן ניתן אפילו לשמוע הקלטה מהרב מרגליות, שמתאר זאת.

·       תודתי על מקור זה נתונה לעורך גיליון 'עתיקין'. וראה 'עתיקין' גיליון מס' 1 אודות הניגון "פליאה" בחסידות וויז'ניץ ותולדות אהרן. ושם מובא מקור, שניגון זה נשמע גם מפיו של הרה"ק ר' ישראל מרוז'ין, שכידוע היה בקשר מיוחד עם אדמו"ר הצמח צדק.

·       הרב עדין אבן ישראל[4] (שטיינזלץ) חיבב מאד ניגון "פליאה דעת ממני", ואף ביקש מאברהם פריד לנגנו בהתוועדות-דינר ב'זום' לכבוד יום הולדתו ה-80. אולם כפי שתיארו לי תלמידיו, הרב שטיינזלץ היה רגיל בניגון אחר על "פליאה דעת ממני" (ללא ההמשך על מלאכים), ולפי מידע אצל תלמידיו – הרב שטיינזלץ אמר שזהו ניגון מקוצק, והכוונה היא לניגון "פליאה דעת" שכיום מנגנים בברסלב.

בבא ראשונה לניגון: תהלים

במסורת חב"ד (ועוד), מנגנים את הניגון עם פסוקים מקדימים (תהלים קלט, ו – ח), שהם היסוד לתיאור שאלות המלאכים ותשובותיהם שבהמשך הניגון, כפי שיבואר להלן בסוף:

"פליאה, פליאה, דעת ממני;

נשגבה, נשגבה, לא אוכל לה;

אנה אלך מרוחך, ואנה מפניך אברח;

אם אסק שמים, שם אתה, ואציע שאול – הנך".

ואז ממשיכים – 'מלאכים, שרפים, ואופנים'... עם שינויים קלים מנוסח צאנז הנ"ל, ובזה גופא ישנן ככל הנראה כמה נוסחאות.

·       אודות ניגון נוסף על המילים "אנה אלך מרוחך גו' – אם אסק שמים גו'", וכן ניגון נוסף על המילים "אם אסק גו'" – ראה בהרחבה בכתבה על ניגון "אנה אלך".

 

ניגון 'פליאה' אצל ר' שלמה חיים

תלמידי המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן ז"ל מתארים, שאת הניגון הזה – "פליאה דעת ממני" – היו מנגנים אצל ר' שלמה חיים בהתוועדויות.

ראה בכתבה על ניגון "אנה אלך" בסופה, מר' שלמה חיים קסלמן ז"ל, שבליובאוויטש היו שני ניגונים על מילים אלו ("אם אסק שמים" כו'), אחד ניגון רווי מרירות, והשני ניגון בשמחה ובתענוגים כו'. ולפי זה סברא לומר, שבניגון (המרירות) ל"אנה אלך מרוחך" – כיוון ר' שלמה חיים לניגון זה, ועדיין צריך בירור.

 

ניגון ידיעת אלקות

שלושת תארי המלאכים הנזכרים בניגון, הם המלאכים שבעולם הבריאה, מלאכים שבעולם היצירה, ומלאכים שבעולם העשייה. למלאכים יש הכרה בכח האלקי שמחייה אותם[5].

שאלת המלאכים, היא ביטוי לשאיפתם להשיג את הקב"ה. אחד המקורות לכך שהמלאכים "שואלים", הוא בנוסח קדושת 'כתר' בתפילת מוסף של שבתות וימים טובים נאמר: "משרתיו שואלים זה לזה, איה מקום כבודו להעריצו".

בספר התניא (פרק מ"ו) אודות המלאכים: "וכולם שואלים: איה מקום כבודו? ועונים: מלא כל הארץ כבודו"[6].

אדמו"ר הצמח צדק, ב'דרך מצוותיך'[7], דן בשאלת המלאכים שבנוסח 'כתר' הנ"ל, "וכיון שאומרים בעצמם שמלא כל הארץ כבודו, אם כן מהו השאלה איה מקום כבודו". וב'אור התורה' שיר השירים[8]: "וכשאומרים המלאכים איה מקום כבודו, התשובה להם מלא כל הארץ כבודו". – והוא כפי מה שנאמר בניגון (באידיש) – ש"עונים להם".

שתי שאלות המלאכים בניגון – הן הקדמה לשתי התשובות שעונים להם:

(1)   "וואס איז גאט" – מה זה השם? המענה לזה יהיה, "לית מחשבה תפיסה בי'"[9];

(2)   "וואו איז גאט" – היכן נמצא השם? והמענה לזה יהיה "לית אתר פנוי מיני'"[10].

המענה למלאכים, כולל שני עניינים – שני קטבים – בידיעת השם: מצד אחד, הוא ית' בלתי נתפס. ומצד שני, הוא נמצא בכל מקום ובכל דבר[11].

שתי "תנועות" הפכיות אלו של הקב"ה – שהוא נושא הפכים – באות לידי ביטוי במהלך הניגון:

·       תנועת הניגון ב"לית מחשבה תפיסא בי'", מבטאת רצוא.

·       לעומת זאת, תנועת הניגון ב"לית אתר פנוי מיני'", מבטאת שוב.

שני "תנועות" אלו בידיעת אלקות, מבטא דוד המלך בפסוקים אלו, שהם תחילת הניגון:

·       "פליאה דעת ממני, נשגבה לא אוכל לה" – מבטא את הרוממות של הקב"ה, איך ש"לית מחשבה תפיסא בי'".

·       ואילו ההמשך, "אנה אלך מרוחך, ואנה מפניך אברח; אם אסק שמים שם אתה, אציע שאול הנך" – מבטא את הרעיון השני, של "לית אתר פנוי מיני'".

והם שני העניינים של "אור אין סוף למעלה מעלה עד אין קץ" (שהוא מרומם ונעלם בהעלם אחר העלם ובלתי נתפס), ומצד שני, אור אין סוף "למטה מטה עד אין תכלית", שנמצא בכל מקום ובכל דבר[12].

לסיכום, ניגון זה עוסק ב"ידיעת אלקות", שהיא עניינה של חסידות חב"ד[13], "דע את אלקי אביך ועבדהו בלבב שלם ובנפש חפצה". ולפי עדות הנ"ל מתברר, שניגון זה היה מושר בפי אדמו"ר הצמח צדק.

 

·       נ.ב. מעניין לציין, כי בכמה מקומות, משתמש הצמח צדק בביטוי "פליאה נשגבה", הן בכתבי חסידות[14], והן בשאלות ותשובות בפלפול בתורת הנגלה. ובשו"ת אדמו"ר הזקן מצינו ביטויים: "פליאה דעת ממני"[15], "פליאה נשגבה לא אוכל לה"[16], שכל אלו נגזרו מלשון הפסוק הנ"ל בתהלים.

·       התוכן הנ"ל של הניגון – השו"ת בידיעת אלקות – מופיע גם בניגון "פרעגט מתנגד בא דעם חסיד כו'". ומצאתי כי גם הרב שטיינזלץ הזכיר את הניגון בהקשר זה יחד עם ניגון "פליאה". ובע"ה תוקדש לו כתבה נפרדת.