ניגון ישיבתי - מי יודע?
בהתוועדות חג השבועות – זמן מתן תורתנו –
תשח"י, הרבי אמר אז שיחה מיוחדת לכבוד "כינוס תורה" המתוכנן לאסרו
חג:
באחת
מהתוועדויות חג השבועות אמר
כ"ק מו"ח אדמו"ר, שחג השבועות הוא יום טוב של ראשי הישיבות והרבנים
(עכ"ל). וכן מובן בפשטות, שהרי עניינם
של ראשי הישיבות והרבנים הוא תורה. ובפרט בנוגע לרבנים שיש להם "סמיכה",
שאע"פ שה"סמיכה" עתה אינה העניין של "סמוכים", הרי זה
קשור על כל פנים עם העניין של "סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו".
כ"ק אדמו"ר שליט"א ציווה
לנגן "אַ רבני'שן ניגון" או "אַ ישיבה'שן ניגון" ( = ניגון
רבני, וניגון ישיבתי).
מה הוא ה"ניגון הישיבתי"
שהרבי התכוון? – כה מתואר ביומנו של ר' הערש גאנזבורג[1]:
"בקשר עם שיחה זו, אמר שינגנו ניגון
'אחד מי יודע, אחד החופר בור'. כשהתחיל ר' יואל לנגנו עם ניגון 'מתנגדי'
משונה, אמר כ"ק שלא על זה כוונתו, אז התחיל ר' אברהם מאיאר לנגנו מהתחלתו "תנו
רבנן, רבנן בתרייתא", אמנם לא ידע כנראה את כל בבות הניגון, וגם כנראה
התבייש, וכ"ק רמז שינגנו, והתחיל הקהל לעזור לו, אמנם כמובן שלא את כל הבבות
ידע, וב[בבות] אחדות עזר כ"ק אד"ש בעצמו עד שעזר גם בבא האחרונה
י"ג שערים היו במקדש"...
בי"ט כסלו תשכ"ג, קרוב לסיום
ההתוועדות[2]
הרבי ביקש מאחד המסובים שינגן את הניגון שמנגנים בישיבות – "אחד החופר
בור".
הערה חסידית לניגון
הרה"ג הרה"ח ר' מענדל חן
הי"ד – בן הרה"ג הרה"ח הרד"ץ חן מצ'רניגוב – היה רבה של העיר
ניעז'ין בתקופת אדמו"ר הרש"ב. כבר בצעירותו היה בקי בכל הש"ס בבלי
וירושלמי.
בזיכרונותיו של ר' נחום גורלניק[3]
שלמד בישיבת 'תומכי תמימים' בסניף ניעז'ין: כאשר ראש הישיבה ר' מענדל חן עשה סיום
מסכת, לאחר הסיום, ניגנו את הניגון "אחד מי יודע כו' אחד החופר בור".
וכאשר הגיעו למספר 7, שבע דברים בגולם, העיר הרב חן, שהרי כתוב "וחילופיהן
בגולם", ולמה להתחיל "שבעה דברים בגולם"? יותר טוב להתחיל "שבעה
דברים בחכם"!
ניגון רבני – "אין אדיר"
בהתוועדות ש"פ נשא – י"ב סיוון – תשמ"ה[4], הרבי דיבר על חיזוק מצב הרבנות, ובסיום השיחה הורה לרבנים שהגיעו מארץ הקודש לחג השבועות לומר 'לחיים', והוסיף: "ינגנו עתה ניגון רבני – אין אדיר כה'".
הצטרף לשיחה