ניגון אנעים זמירות: פיענוח הסיפור המסתורי



הסיפור השמיימי: התפשטות הגשמיות
בליל שמחת תורה תשכ"ב לאחר הקפות, בשעה 5:00 בבוקר, הרבי מלמד את הניגון "אנעים זמירות", הניגון השביעי מבין עשרת הניגונים שהרבי לימד במעמד מיוחד זה מידי שנה. סיפורו של הניגון אודות חסיד פולין ששר את הניגון במוצאי יום הכיפורים עד למחרת בבוקר בלי משים לב, הוא סיפור די "שמיימי", הן בשל מצב של דבקות ו"התפשטות הגשמיות" יוצאת מגדר הרגיל, והן מפני שהסיפור קצר וחסר בו מידע בסיסי: הרבי הזכיר שזה היה ב"עיירה" אבל באיזו עיירה? ובאיזו תקופה מדובר? זה היה "חסיד פולין", למה דווקא סיפור על חסיד פולין? ועיקר העיקרים: אין בסיפור שום מידע לכאורה – מאיפה מגיע לחן הניגון, אלא רק תיאור של חסיד שניגן אותו בהזדמנות מסוימת.
ישנה הגהה של הרבי בכתב יד קודש על קטע מיוחד זה אודות הניגון (במקורו באידיש), צילום ההגהה מודפס בתורת מנחם כרך ל"ב בתחילתו. זה כל מה שידוע על הניגון, וכעת הפוך בה והפוך בה דכולא בה...

ניגון של 'דעת', ניגון ההתקשרות
ובכן, הרבי לימד 10 ניגונים, לכל ניגון יש מסר מסוים, מסר כללי לדור שלנו. מסתבר שאם 10 ניגוני אדמו"ר הזקן מכוונים כמגד עשר הספירות, כך גם 10 ניגוני הרבי מכוונים כנגד עשר הספירות, היינו שכללות הניגונים מקיפים את כל ענייני עבודת האדם.
בכמה ניגונים ניתן להבין את העניין של הניגון מתוך המילים שלו. בניגון "אנעים זמירות", בשעת ביאור הניגון הרבי הדגיש במיוחד את המילים "לדעת כל רז סודך – ידיעת פנימיות התורה". עניינו של הניגון הזה הוא דעת, התקשרות. זהו גם כל המסר של הסיפור: גם אחרי שהאדם יוצא מהאווירה של קדושה, של יום הכיפורים או של בית הכנסת, האדם תמיד צריך להמשיך להיות קשור לקדושה, קשור לאלקות, זהו כח ה'דעת' וההתקשרות שמדריכה אותנו חסידות חב"ד, שעיקרה הוא הדעת. בכל זמן ובכל מקום שאתה לומד חסידות ("ידיעת פנימיות התורה"), אז אתה מתחבר לקדושה, עד לקודש קודשים, קדושת יום הכיפורים.
כעת אולי יהיה מובן מדוע גיבור הסיפור הוא דווקא חסיד פולין (בפשטות, היה זה חסיד פולין מפני שחסיד חב"ד הרי לא אומר "אנעים זמירות". אך לענ"ד יש למצוא כאן משמעות פנימית יותר). חסיד פולין הוא חסיד חג"ת (שמצב זה יכול להיות אצל כל אחד ואחד), חסיד של אהבת ה' ויראתו, אבל חסר אצלו החב"ד, חסר אצלו הלימוד המעמיק שפועל את ההתקשרות הפנימית, ה'דעת'. הניגון מגיע אל החסיד-פולין שבכל אחד, אל מי שעובד את ה' באהבה טבעית, "אהבת אותנו" (הניגון הקודם של הרבי), ומעלה ומרומם אותו אל ה'דעת'.
·        עוד דבר מעניין: הרבי סיפר פעם על הרה"צ ממודז'יץ שהיה צריך לעשות ניתוח והרופאים חששו לגבי הרדמה, אז הוא ניגן ניגון עד שפסק לחוש מה מתרחש סביבו, והניתוח עבר בהצלחה. בהשוואה לסיפור של הניגון אנעים זמירות: בשני הסיפורים מתואר מצב של התפשטות הגשמיות באופן בלתי רגיל, בשני הסיפורים – מצב זה הגיע תוך כדי ניגון, ובשני הסיפורים הדביקות הזו אירעה דווקא בחצר פולין, לחסיד פולין או לצדיק מפולין.

כשהרבי אחז סידור לא רגיל
הרבי פתח בהקדמה לפני סיפורו של הניגון, כמסביר – מה פתאום מדברים כאן על מילים שאינן בנוסח חב"ד, ואמר שבכמה מקומות במאמרי חסידות מבארים גם דברים שאינם לפי מנהג חב"ד ותפילות שאינן בסידור אדמו"ר הזקן.
וכן מתואר ביומנו של ר' זאב כץ, גבאי של 770: בשנת תשכ"ב נטה הרבי ממנהגו (לעמוד על ספסל באמצע בית המדרש כפי שהיה בעת לימוד שאר הניגונים) ועמד בצד שמאל של בית המדרש, בשונה מכל השנים. הרבי לימד אז את הניגון "אנעים זמירות". הרבי אחז סידור שלא בעל נוסח חב"די (משום שבסידור חב"ד אין את "אנעים זמירות").
ביומנו של ר' אפרים יחיאל הלפרין מוסיף, שכשהרבי גמר לשיר את הניגון ציווה להרה"ח ר' אברהם שי' לידר – שהביא באותו שמחת תורה את הניגון "הושיעה את עמך" – לשיר את הניגון החדש בעצמו. והוא שר, אחרי שגמרו לשיר את הניגון החדש, חילק הרבי שליט"א בידיו הק' משקה לכל אלו המקבלים על עצמם ללמוד חסידות, מי שלמד עד עתה – ילמד בתוספת, ומי שלא למד עד עתה – יתחיל ללמוד.

לא בכל יום אומרים את 'שיר הכבוד'
ר' מרדכי יפה 'בעל הלבושים', שהרבי הזכיר כי הוא מפליג בשבחו של שיר הכבוד, מאריך לתמוה על המנהג שאומרים "אנעים זמירות" בכל יום ובפתיחת הארון, שהיות וזהו שבח מיוחד, אין לאמרו בתדירות ועוד בפתיחת הארון שהוא מעמד נשגב.
בהלכות יום הכפורים כתב הלבוש, שבתום תפילת ערבית של ליל יום הכפורים (אחרי הקדיש שאחרי 'עלינו') אומרים "אנעים זמירות" בפתיחת הארון, ואכן יש קהילות בהן נוהגים לומר "אנעים זמירות" רק ביום הכיפורים. וכך בעצם שיר הכבוד שייך במיוחד ליום הכיפורים ומובן מדוע סיפורו של הרבי על הניגון אירע דווקא ביום הכיפורים.

מחבר 'שיר הכבוד'
יש אומרים שמחברו הוא ר' יהודה החסיד, שכן על אחד מכתבי יד העתיקים של שיר הכבוד נאמר: "שיר הכבוד שיסד רבינו יהודה החסיד מריגנשבורק ז"ל" (רגנסבורג, גרמניה). היעב"ץ מצא רמז בראשי תיבות הפיוט לכך שחיברו ר' שמואל החסיד, אביו של ר' יהודה החסיד. בשיחות לנוער (גיליון סיון תשכ"ז) נרשם שמחברו הוא ר' שלמה אבן גבירול, משורר שחי בספרד, ומפיוטיו נכללו במחזור ובסליחות.

'שיר הכבוד' הארוך
המילים "אנעים זמירות" המוכרות לנו בניגון זה, עד "לדעת כל רז סודך", הן רק החלק הראשון בפיוט הארוך והשלם "אנעים זמירות", שיש בו עוד ט"ו פסקאות כאלו. בעטיפה של תקליט ניח"ח (#3) נרשם על הניגון, שגם שאר המילים של המשך הפיוט יכולות להיות מושרות הלאה באותה המנגינה.

ממה אורגים את הלבוש של הקב"ה?
בסידור 'בית יעקב' (יעב"ץ) מפרש את המילה "אארוג": מה האורג הזה, כל נימא ונימא מצטרפת לחומר הבגד, כך כל דבור ודבור של שיר ושבח מצטרף לעשות ממנו לבושי כבוד וגאות, (ועל שם כך נקרא 'שיר הכבוד'), שנאמר "ה' מלך גאות לבש".
"נפשי אליך תערוג" – הוא על פי לשון הכתוב בתהלים (מב, ב) "כאיל תערוג", שגם על מילים אלו ישנו ניגון מאדמו"ר הזקן וניגון מהצמח צדק. ומשם אנו למדים שיש בניגון זה קול של השתוקקות הנשמה.

ניגון חב"ד עבור חסידי פולין
ממחקר שערכתי עולה כי כמה וכמה חסידי חב"ד הכירו את הניגון "אנעים זמירות" שהרבי לימד עוד מהדור שלפני כן.
החסיד ר' חיים צבי הירש קוניקוב (תרנ"ז - תשט"ו, נפטר 7 שנים לפני שהרבי לימד את הניגון) שר בהקלטה כמעט את אותו הניגון ממש. הוא מסיים את הניגון בתנועה השמחה של "וינחם", שזה מתוך סיומת הניגון של רמ"ש ינובסקי מניקולייב סב הרבי.
הבעל מנגן ר' שמשון חריטונוב (יליד ניקולייב) גם כן הכיר את הניגון מקודם, אך באופן קצת שונה, והיה תמיד "בהתפעלות נפלאה" על האופן איך שהרבי לימד את הניגון. וכן ר' פיניע אלטהויז ואחיו הרשב"ץ הכירו את הניגון מקודם.
יתירה מזו, לפי מסורת ר' שמשון חריטונוב, את הניגון "אנעים זמירות" חיבר סבו ר' אברהם חריטונוב, שחיבר כמה וכמה ניגוני תפילה.
בספר הניגונים יש סמוך להנ"ל ניגון "אנעים זמירות" נוסף, ניגון רכ"ד, לר' אהרן חריטונוב מניקולייב. ר' זלמן לוין שר (בתקליט כל עצמותי) בניגון זה "אדון עולם". – ולהעיר, שבלבוש הלכות יום הכפורים (הנ"ל) נאמר, שאחרי "אנעים זמירות" בליל יום הכפורים שרים את "אדון עולם". על כל פנים נמצאנו למדים, שניגון על "אנעים זמירות" (למרות היותו שלא מנוסח חב"ד) היה קיים גם מקודם באוצר ניגוני חב"ד מניקולייב. [ולפי זה, שיש "אנעים זמירות" הן מר' אברהם חריטונוב והן מבנו ר' אהרן, מצינו כבר דוגמתו בניגון "טל יעסיס", שיש ניגון כזה הן לר' אברהם והן לבנו ר' אהרן. ואדרבא, זה שר' אהרן חיבר ניגון על "אנעים זמירות" שאיננו בנוסח חב"ד, יותר מסתבר שהלך בזה בעקבות אביו].
בפרט על ר' אברהם חריטונוב שהיה חזן – ידוע שהוא חיבר כמה ניגונים שאינם מנוסח חב"ד כמו למשל ניגון "המבדיל בין קודש לחול" המופיע בניח"ח. מספרים שבשכנות לניקולייב היו כמה וכמה חסידי פולין, והיו בידידות עם חסידי חב"ד, ושמא בעבורם חיבר ר' אהרן ה"אנעים זמירות", ואחד מהם הוא "חסיד פולין" גיבור הסיפור אותו הרבי סיפר.
ר' ראובן דונין ז"ל מספר ששמע מהרבי ביחידות פרטית, כי אותו חסיד פולין זכה לגילוי מיוחד כזה ביום הכיפורים בשל מצוות פדיון שבויים שקיים מתוך מסירות נפש, ובזכות כך נתנו לו משמים בתור שכר, להרגיש את טעם גן עדן באותו יום הכיפורים. זהו תוכן דבריו, הסיפור המלא מודפס בספר "טרקטוריסט של הרבי", ועדיין לא נאמר בסיפורו שלחן הניגון עצמו הגיע מגן עדן אלא רק שנתנו ליהודי להרגיש הרגשה של גן עדן (בשעה שניגן ניגון), והאמת צריכה להיאמר – זה שהוא ניגון של הרבי, הוא עבורנו יותר מכל גן עדן.

"ונפשי אליך תערוג" כשנוסעים מ-770
חלק מה"שמיימיות" של הניגון היא, שאת הניגון הזה לא ניגנו פעמים רבות כל כך אצל הרבי. ניגנו אותו כמה פעמים במשך השנה בה הרבי לימד את הניגון וקצת לשנה הבאה, אך נראה שכמעט ולא ניגנוהו כלל בשנים שלאחרי זה.
ביום ב' פ' נח, כ"ט תשרי תשכ"ב, התקיימה התוועדות צאתכם לשלום להאורחים, והרבי דיבר בעניין אל יפטר אדם מחברו כו', וציוה לנגן "אנעים זמירות". - בפשטות הקשר הוא ברור, שכאשר חוזרים מ'תשרי' אצל הרבי, אז צריך להיות ההרגש ג"כ כמו במוצאי יום הכיפורים, שלא רוצים להיפרד.
אין הקלטה של הרבי עם "אנעים זמירות". שומעים קצת את קולו של הרבי ברקע הניגון בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ב, בשעת חלוקת הש"ס. וכן בכ"ט אלול תשכ"ב, אחרי שדיבר באריכות בעניין התפילה, בחזרה האחרונה שומעים קצת את הרבי ברקע הניגון.
ל"ג בעומר תשכ"ב, בסיום ההתוועדות, בהמשך לעניין "בחד קטירא אתקטרנא" של רשב"י, הרבי ציוה לנגן "אנעים זמירות". וכן נגנוהו בסיום התוועדות ח"י אלול תשכ"ב אחרי ניגון ד' בבות.
"אנעים זמירות" היה הניגון הראשון בהתוועדות ראש השנה תשכ"ג. וכן ביום שמחת תורה תשכ"ג, לאחר הביאור על הניגון החדש ("סטאוו יא פיטו"), ביקש לנגן את הניגון של שנה שעברה, "אנעים זמירות". במוצ"ש כ"ד טבת תשכ"ג, בסיום ההתוועדות אחרי 'שאמיל' הרבי ביקש "אנעים זמירות", וכן בר"ה תשכ"ד.
בערב שבת, יו"ד שבט תש"ל, "יו"ד שבט הגדול" במעמד סיום ספר תורה לקבלת פני משיח - הרבי ביקש לנגן "אנעים זמירות".
הנה ניגון "אנעים זמירות" בוידאו אצל הרבי מתוך התוועדות כ"ף מנחם אב תשל"א.
ויהי רצון שהשי"ת יראנו נפלאות מתורתו ואז ידעו כל ישראל כל רז סודך, ושירה העשירית לו נארוג בקרוב ממש!



מקורות: לקוטי שיחות כרך ל"ט ע' 409. תורת מנחם התוועדויות תשכ"ב, כרך ל"ב ע' 112-113. אתר יומנים. לבוש או"ח סימן קל"ג. סימן תרי"ט. על דרך זה נזכר שיר הכבוד לשבח בקיצור של"ה (מסכת חולין אחרי עניני ס"ת). ר' אברהם שי' חריטונוב מקראונהייטס.